שיח חוקרים

פרק 29: שיחה עם פרופ׳ יונית הוכברג

פרופ׳ יונית הוכברג, ממכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים, היא בוגרת הנדסת חשמל בטכניון ובעלת תארי מוסמך וד״ר בפיזיקה ממכון וייצמן למדע. את ההשתלמות הבתר-דוקטורלית עשתה באוניברסיטאות ברקלי וקורנל. יונית היא פיזיקאית תיאורטית העוסקת בפיזיקה של חלקיקים ובקוסמולוגיה, ומשתפת פעולה במחקריה עם נסיינים ברחבי העולם. אנחנו משוחחים על מודלים בפיזיקה המנסים להסביר ממה היקום בנוי, על המודל הקרוי ״המודל הסטנדרטי״ ואילו שאלות הוא מותיר פתוחות, על חידת החומר האפל הנמצא בכל מקום ועל המירוץ המרתק לפיענוח התעלומה המדהימה הזו. וגם על כוחות חזקים וחלשים בטבע, ועל זמנים ומרחקים כל-כך זעירים שהמוח האנושי מתקשה לדמיין אותם ורק הפיזיקה והמתימטיקה פותחים להם אשנב, ועל החיפוש הבלתי-פוסק אחרי פיתרונות בלתי-שיגרתיים לבעיות קוסמולוגיות רבות-שנים. נשמע גם מה היה הרגע המרגש ביותר שחוותה במדע עד כה (רגע שאותו היא מבטיחה שלא תשכח לעולם), ולמה היא מקווה בהמשך מסעה המדעי    

פרק 28: שיחה עם פרופ׳ אהוד אחישר.

פרופ׳ אהוד אחישר, מהמחלקה למדעי המוח במכון וייצמן למדע, הוא בוגר הטכניון שהחל דרכו המקצועית כמהנדס אלקטרוניקה ומנהל פרוייקטים בחברות אלתא ואלביט, בטרם החליט לשנות כיוון, סיים דוקטורט בנוירופיסילוגיה בבית-הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים, ואחר-כך הצטרף כראש קבוצת מחקר למכון וייצמן. אהוד עוסק בחקר החישה והתפישה של המוח את העולם באמצעות החושים, ומשלב ניסויים, תיאוריה, וסינטזה שלהם, כולל ביצירת מערכות רובוטיות. אנחנו משוחחים על השאלה האם ניתן יהיה בכלל ליצור מוח אנושי במחשב, על ההבדל העקרוני שהוא מבחין בו בין פעולת המוח בשני מרחבים שונים (המרחב שבו המוח מתקשר עם מוחות אחרים באמצעות מושגים ורעיונות, והמרחב שבו המוח מתקשר עם סביבתו באמצעות החושים), על חישה פעילה של העולם, ועל התכונות הגלובליות העיקריות שבכלל נדרשות ממוח. בדרך נחשפים גם הציקלופ (ספוילר, אהוד מכין אחד במעבדתו), והבעייתיות של מכוניות אוטומטיות, וממה כדאי להימנע בפיתוחן. וגם נשמע מה גרם בעצם לאהוד לעבור מפרוייקטים חדשניים בהנדסת אלקטרוניקה לחקר המוח, והאם כדאי לשלב הנדסה בלימודי חקר המוח ואם כן כיצד, ועל מדע בכלל, ואפילו נזכיר בחטף דת. וגם, האם קרב היום שבו המאזינים לא יוכלו להבחין בין השיחה שבינינו לזו שבין שתי מערכות של בינה מלאכותית. האזנה נעימה

 

פרק 27: שיחה עם ד״ר איתמר לב

ד״ר איתמר לב הוא עמית בתר-דוקטורלי של האירגון האירופאי לביולוגיה מולקולרית  במחלקה לנוירוביולוגיה של אוניברסיטת וינה, והוא חוקר כיום את הצופן העצבי שבו רשתות עצביות מפענחות את העולם. קודם לכן, בעבודת הדוקטורט שלו בהדרכתו של פרופ׳ עודד רכבי באת״א, חקר מנגנונים של הורשה שאינה כרוכה בשינוי במיבנה הצופן הגנטי כי אם בביטויו, הורשה שאנחנו משתמשים לתיאורה במונח המטריה ״אפיגנטיקה״ (״מעל לגנטיקה״). בשני המקרים הוא מסתייע בחיית המודל האהובה עליו, שהיא תולעת זעירה ומופלאה. מדענים נעזרים בחיות מודל משום שהם מאמינים שסודות ביולוגיים מסויימים בעלי חשיבות כללית ניתנים לפיענוח נוח יותר בבעלי-חיים פשוטים-לכאורה כאלה. לא ייפלא לכן שאיתמר ואני פותחים את שיחתנו בשאלות שנוגעות לאפשרות של הורשה מדור לדור של תכונות נרכשות בכלל (וברקע מהדהדים שמות כלאמארק ודארווין, כמובן, שמסתבר שלא היו בעצם חלוקים בכל דעותיהם). בהמשך אנחנו מבררים שאלות נוספות, כגון איך מערכת העצבים מבחינה בין העולם החיצוני לבין עצמה, וגם איך איתמר הגיע לעסוק במחקריו (ספוילר, בסיפור מעורבים דוד ופלסטיק), מתי היה רגע ההתאהבות שלו בצופני החיים (עוד ספוילר, זה בא בכלל משילוב של דנ״א של תות ופקודות תיכנות), מדוע החליט לבחור בדרך שהוא הולך בה עכשיו, וגם מה מדאיג מדען צעיר, ובנוסף, מה הוא חושב על היחס של הציבור למדע בכלל. רשות הדיבור לדור הצעיר. האזנה נעימה.

פרק 26: שיחה עם פרופ׳ ארז בן-יוסף

פרופ׳ ארז בן-יוסף, מהחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באת״א, הוא בעל תארים אקדמיים במדעי כדור הארץ, ארכיאולוגיה ואנתרופולוגיה מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת קליפורניה בסן-דייגו, והוא מוביל מחקרים חדשניים שמשלבים את כל תחומי הידע הללו. בין השאר הוא עומד בראש משלחת החפירות הארכיאולוגיות למכרות הקדומים בבקעת תמנע. אנחנו משוחחים על מי באמת היו הישראלים הראשונים, על ממלכת אדום המופלאה, על הנקודות העיוורות בארכיאולוגיה של נוודים והשפעתן על מה שאנחנו יודעים או לא יודעים על אבות אבותינו, וגם על חזית ההייטק שלפני 3000 שנה, ועל קפיצה במכונת זמן לחאפלה עם מלך אדום היושב בגלימת ארגמן מפוארת באוהל המלוכה שמעבר לירדן, וגם המלצות יש למעוניינים ללמוד לקראת השתלבות בחזית המחקר של מדעי הארכיאולוגיה המודרנית בכלל וזו של ישראל הקדום בפרט, ועוד.

פרק 25: שיחה עם פרופ׳ מירי ימיני

פרופ׳ מירי ימיני, מביה״ס לחינוך באוניברסיטת תל-אביב, עשתה את הדוקטורט שלה בביוטכנולוגיה והיא בעלת תואר מוסמך במינהל עסקים. תחומי מחקריה הם בין השאר חינוך ליזמות וחדשנות ומערכת החינוך בעולם גלובלי. נשמע מהו חינוך גלובלי ומהם יתרונותיו וחסרונותיו, וגם על הגירה והקשיים העמוקים הכרוכים בה, על זיכרון תרבותי, שימורו ואובדנו, וגם מה בעצם מחזק משפחות מהגרים במעברם למדינה אחרת, כולל ברלוקיישן מקצועי. ועוד נגלה מה הביא את מירי לעבור ממדעי הטבע לסוציולוגיה בכלל ולעסוק במחקריה הנוכחיים בפרט, ומה היא עדיין לומדת כל שנה, ומה היא ממליצה לסטודנטים שמעוניינים לעסוק בתחומים שהיא עוסקת בהם, ובדרך אפילו נברר מה לדעתה כדאי יהיה ללמד ילדים אם יצטרכו להישלח יום אחד, מי יודע, לכוכבים רחוקים כדי לנסות להמשיך את האנושות במקום קצת פחות קטסטרופלי

פרק 24: שיחה עם פרופ׳ איילת לנדאו

פרופ׳ איילת לנדאו, מהחוג למדעי הקוגניציה והמוח והמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, חוקרת קשב ותפיסת זמן בבני אדם, ואנחנו מקדישים את מרבית הקשב שלנו בשיחה לזמן. אנחנו מדברים בין השאר על האדם כמכונת זמן, על הווה וכמה זמן אנחנו חווים אותו, ומהו משך הזמן הקצר ביותר שאנחנו מסוגלים לחוש בו ואיך מודדים אותו, והאם הוא זהה בבני אדם שונים, וגם מה קורה לזמן כאשר אנחנו ממצמצים בעינינו, והאם בני זוג ממצמצים ביחד (ספוילר - לא רק הם). וגם, מדוע בחלוף השנים אנחנו מרגישים שהזמן חולף מהר יותר, ועוד שאלות שהגיע הזמן לשאול אותן.

פרק 23: שיחה עם ד״ר תמר קריכלי כץ

ד״ר תמר קריכלי כץ, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת״א, היא בעלת תואר בוגר ומוסמך למשפטים וד״ר בסוציולוגיה. אנחנו משוחחים, בין השאר, על צדק בכלל ובמשפט בפרט, על המשפט כשפה חברתית, על משמעות המישפוט הגובר על החברה הישראלית, על שופטים ושופטות והאם מערכות בינה מלאכותית יכולות להחליף אותם, וגם על אפליה ועל מיגדר ומה מגלים אם חוקרים את השפעתם למשל במכירות פומביות באיביי, וגם על מחקר כהתבוננות, ומה בעצם הביא את תמר לדוקטורט בסוציולוגיה דווקא, ומה הייתה רוצה לחקור בעתיד

פרק 22: שיחה עם פרופ׳ אבנר הולצמן

אבנר הולצמן הוא פרופסור לספרות עברית באוניברסיטת תל-אביב, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וחבר האקדמיה ללשון עברית. נשמע האם לשון יוצרת ספרות או ספרות יוצרת לשון, מתי וכיצד צמחה הספרות העברית החדשה, ומי הסופרים האהובים עליו ולמה, ומי לדעתו כוכביה העכשוויים. וגם נלמד מהם כלי המחקר שלו, ומהו לדעתו הקנון של הספרות העברית (ספוילר, יש כמה, תלוי בהגדרות), ומה הוא ממליץ במיוחד לקרוא, ומה דעתו על המדיום הדיגיטלי, וגם מה בעצם למד לפני שהתאהב בחקר הספרות - ובדרך נשמע אפילו מדוע כעסו הסופרים הישראליים על נאום הנובל של עגנון

פרק 21: שיחה עם פרופ׳ ינון בן-נריה

פרופ׳ ינון בן-נריה, מבית-הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים, סיים לימודי רפואה באת״א ודוקטורט באימונולוגיה במכון וייצמן, והשתלם לאחר מכן במחקר ביו-רפואי בארצות הברית בתקופה שבה זוהו לראשונה גנים ששיבוש בפעולתם תורם להתפתחות הסרטן. ינון חוקר מנגנונים של העברת אותות תאיים ותהליכי בקרה ביולוגיים, ומה משתבש בהם בסרטן. הוא גם מפתח תרופות מסוג חדש לטיפול בממאירות. נשמע בין השאר מה ההבדל בין גילוי תאיים סרטניים לבין מחלת הסרטן, מהם היתרונות אבל גם החסרונות של שיפור הרזולוציה של האיבחון הרפואי, מהם סוגי התרופות לסרטן ואיך מפתחים סוגים חדשים שלהן, וגם על החלטתו לפנות למחקר במקום לקליניקה (ספוילר, זה היה אחרי שירות ממושך כרופא בצה״ל), ומה הוא חושב שצריך לחזק היום בחינוך הרפואי, וגם נחשוף מה עשה בלילות כנער ברחובות תל-אביב עם צמר-גפן ואתר

פרק 20: שיחה עם פרופ׳ אליוט בארי

פרופ׳ אליוט בארי, מהמחלקה לתזונה ולמטבוליזם של האדם בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים, הוא רופא וחוקר, העוסק בהיבטים ביולוגיים, פסיכולוגיים וחברתיים של תזונת האדם. נשמע מהו ביטחון תזונתי, לכמה אנשים אין אותו, וכיצד השפיעה עליו הפנדמיה. גם נלמד מהו סוג הדיאטה הטובה ביותר, ומה עושה תזונת האם לילדיה, באיזה גיל נקבע משקל האדם שכדאי לשמור עליו לאחר מכן, ומה צריך לעשות כדי לשמור על המשקל הזה, ולמה להרבה אנשים זה לא קל. וגם, כיצד הפער בין האבולוציה הביולוגית לאבולוציה התרבותית משפיע על מה שאנחנו אוהבים לאכול לעומת מה שאנחנו צריכים לאכול, וגם, איך אפשר בלי, מה אליוט אוהב במיוחד לאכול (ספוילר: זה מחייב איפוק) ובאיזה יום בשבוע הוא מרשה לעצמו לעשות זאת