שיח חוקרים

פרק 11: שיחה עם פרופ׳ אסיה רולס

פרופ׳ אסיה רולס מהפקולטה לרפואה בטכניון חוקרת את השפעת המוח על מערכת החיסון, וכיצד מחשבות ורגשות יכולים להשפיע על היכולת שלנו להתמודד עם מחלות. היא משלבת במחקריה כלים חדשניים מתחומי הביולוגיה המולקולרית, האימונולוגיה וחקר המוח כדי לפענח את המנגנונים הפיסיולוגיים שעשויים, אם נבין אותם כיאות, להעצים את כוחו של המוח לרפא את שאר הגוף. אסיה מגלה כיצד הפעלת ייצוגים עצביים של דלקות במוח יכולה לשנות את מהלך המחלה במודלים מעבדתיים, ומשוחחת על קליפת המוח החבויה בשנץ שבין אונות המוח הגדולות שמסתריה נחשפים, על הזיכרון המוחי של הזיכרון החיסוני, על מה שיש בו באין-בו, על שינה, ובכלל על הפוטנציאל של גישת המחקר שלה וממצאיה, וגם מתי החליטה שלא תהיה עורכת דין ובאילו נסיבות, ומה הייתה לומדת היום נוסף על מה שלמדה באוניברסיטה אילו הייתה יכולה להתחיל את הקריירה מחדש

פרק 10: שיחה עם פרופ׳ מונא חורי-כסאברי

פרופ׳ מונא חורי-כסאברי מבית-הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית בירושלים עוסקת במחקריה באלימות בבית הספר, בעבריינות בני נוער, במשמעת הורית, וברווחת הילד. היא הגיעה משכונת מצוקה אלימה ומכיתת בית-ספר ששניים מתלמידיה נרצחו בחלוף השנים, למעמד בינלאומי בכיר בתחום המחקר על אלימות של- ונגד- ילדים ובני-נוער. מונא משוחחת, ביו השאר, על אלימות בשטח לעומת אלימות ברשת, ומגלה מה הייתה אומרת להורים שמנסים להצר את השיטוט, התעיה והטעיה של ילדיהם ברשת, ומה הייתה אומרת לילד או ילדה שהיו מגיעים אליה ושואלים מה לעשות כדי להימנע מנפילה לקריירה אלימה, וגם, איך לא, מה נושא המחקר שמרתק אותה עכשיו

פרק 9: שיחה עם ד״ר ירדן כהן

ד״ר ירדן כהן, מהמחלקה למדעי המוח במכון וייצמן, חוקר את הפעילות המוחית המאפשרת לקנריות להפיק שירה בעלת מורכבות תחבירית, מן הסוג שנמצא גם בשפה האנושית ובהתנהגויות רבות אחרות כגון נגינה ומחול. לשם כך הוא מפתח מיכשור מיניאטורי מיוחד, המאפשר לעקוב אחרי פעילויות של רשתות עצביות במוח הציפור המזמרת, ומשלב ניסיונאות וחישוביות הנמצאים בחזית התחום בעולם. ירדן משוחח על שירת הציפורים ותפקידיה האפשריים בחייהן של ציפורי השיר, מה ומתי הם לומדים ומה הם זוכרים, ועל מיתארי הפעילות העצבית החבויים במוח הציפור ומאפשרים לה לחבר משפטי צליל ארוכים. הוא גם משוחח על דרכו מן הטבע בקיבוץ למעבדת המחקר (ספוילר, היו לימודי פיסיקה בדרך וגם שירות בתלפיות), ואפילו מגלה מתי נחשף האגו של הציפור במלוא עוצמתו

פרק 8: שיחה עם ד״ר ספי הנדלר

ד״ר ספי הנדלר הוא היסטוריון אמנות, מהחוג לתולדות האמנות באוניברסיטת תל-אביב, ומנהל הגלריה האוניברסיטאית ע״ש גניה שרייבר באוניברסיטת תל-אביב. ספי מתמחה בתולדות אמנות הרנסאנס והבארוק. הוא משוחח על מה ואיך לומדים לא רק מיצירותיהם אלא גם מכישלונותיהם של יוצרים גדולים כמו מיכלאנג'לו, וגם על מהותה של התחרות האופנתית והלוהטת דאז בין פיסול לציור, ומה מסתיר הציור הדו-צדדי של האיש שכונה המפלצת היפה ורבת-החסד (הוא מתרגם מעט אחרת ונכון יותר ישירות מאיטלקית, האהובה עליו מאוד, אבל במהלך השיחה התאהבתי בתרגום שלי). הוא גם מגלה כיצד הגיע לתחום מחקריו, ומה היה מוסיף להכשרתו לו יכול היה לעשות זאת כבר אז (ספוילר - התחום שהוא מציין לא היה קיים עדיין כשהיה סטודנט), וגם עם מי מגיבורי התרבות ברנסאנס היה רוצה להיפגש אישית ומה היה שואל אותם, וממי מהם היה בעצם קצת חושש, ולמה

פרק 7: שיחה עם פרופ׳ ליעד מודריק

פרופ׳ ליעד מודריק, מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה ובית ספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל-אביב, היא בעלת שני תארי ד״ר, הן בתחום הפילוסופיה והן בתחום מדעי המוח והקוגניציה. היא עוסקת בשאלות גוף ונפש בגישה ניסויית, בחקר קוגניציית האדם בכלל, ובחקר התודעה האנושית בפרט. ליעד משוחחת על מודלים עכשוויים למנגנוני התודעה במוח, ועל חלקה שלה בניסיון חובק-העולם לקבוע מי מהמודלים הללו תואם יותר את המציאות שאנחנו מודעים לה. היא גם מדברת על דרכה המדעית, על פעילותה העניפה בהפצת מדע בציבור, כולל ברדיו, ולמה זה חשוב לא רק לשומעיה אלא גם לה, והיא אפילו נוגעת בשאלה האם מערכות בינה מלאכותית תוכלנה בכלל לחוות את טעם השוקולד

פרק 6: שיחה עם ד״ר יעל שטרנהל

ד״ר יעל שטרנהל, מהחוג להיסטוריה כללית והחוג לספרות אנגלית ולימודים אמריקנים בפקולטה למדעי הרוח של אוניברסיטת תל אביב, מתמחה בהיסטוריה של ארצות-הברית ובמלחמת האזרחים ותוצאותיה. היא משוחחת על מלחמה מנקודת מבט ייחודית של תנועת אוכלוסיות בני-אדם במרחבי הקרבות וביניהם, ומתייחסת לשאלה האם מלחמת האזרחים האמריקאית באמת הסתיימה. בתוך כך, היא מתארת כיצד סינון של הפקדת מסמכים בארכיונים מקבע את תמונת ההיסטוריה שלנו, ומגלה מה היא חוקרת עכשיו ומה היא מתכננת לעתיד. היא גם מעריכה עם מה, ולאו דווקא עם מי, תהיה המלחמה הגדולה הבאה שתניע אוכלוסיות ממקומן. יעל גם מספרת כיצד הפכה להיסטוריונית, ואיך היא רואה היום את קריירת העבר שלה ככוכבת טלביזיה, וגם, לאיפה הייתה רוצה לקפוץ לעשרים דקות אילו ניתנה לה האפשרות לנסוע במסע חטוף בזמן לדורות קודמים

 

פרק 5: שיחה עם פרופ׳ אהרן צ׳חנובר

פרופ׳ אהרן צ׳חנובר, מהפקולטה לרפואה, מכון המחקר והמרכז הבין-תחומי לחקר הסרטן ע״ש רפפורט בטכניון, זכה בפרס נובל בכימיה לשנת 2004 יחד עם פרופ׳ אברם הרשקו ופרופ׳ אירווין רוז על גילוי של המערכת לפירוק ממוקד של חלבונים בגוף החי. הוא מסביר את תגליותיו בעבר ובהווה ואת מטרותיו בעתיד, מה מספרים לנו המימצאים על הדרך שבה הגוף החי מתקיים לאורך שנים רבות למרות שמרכיביו מתחלפים במהירות רבה, מה מבשרים המחקרים על פוטנציאל עתידי למצוא מזור לממאירות ואולי גם לשיטיונות, וגם על דאגתו ליכולתה של המערכת הרפואית בישראל לתפקד במשבר לאומי אמיתי, על ההתרגשות המחודשת כל בוקר במעבדה, ועל החלום הרחוק שיישאר בגדר חלום, ומדוע טוב שכך יהיה

 

פרק 4: שיחה עם פרופ׳ ליאת קוזמא

 שיחה עם פרופ׳ ליאת קוזמא, מהחוג ללימודי האיסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים

ליאת מספרת על נשים, גברים, רופאים ואחיות במזרח התיכון במאתיים השנה האחרונות, על מגיפת הכולירה הקטלנית שפרצה במצריים ב-1947 ועל איך התגברו עליה אז (ובדרך נותנת למצרים ציון גבוה על מה שעשו), איך בכלל פנתה לעסוק בנושאים הללו, וגם מה מרגש אותה מאוד עד היום בעבודתה, ומה היא מייעצת לסטודנטיות וסטודנטים שרוצים לעסוק במדעי הרוח

פרק 3: שיחה עם פרופ׳ עודד אהרונסון

שיחה עם פרופ׳ עודד אהרונסון, מהמחלקה למדעי כדור הארץ וכוכבי הלכת במכון וייצמן למדע

עודד מספר איך חוקרים כוכבי לכת קרובים ורחוקים, על המהפיכה בידע שלנו עליהם מאז היה סטודנט בארצות-הברית, כיצד נהג ממרחקים ברובר על המאדים ומה הוא ועמיתיו מוצאים שם, מדוע דווקא כדור הארץ אינו אולי בסופו של דבר המקום הטוב ביותר לחקור בו את תופעת החיים ביקום, וגם כיצד בחר את תחום המחקר שבו הוא עוסק, מה החלום המדעי האישי שלו, ומהן עצותיו לסטודנטים/יות  שמעוניינים ללכת בדרכו ולגעת בכוכבים

פרק 2: שיחה עם פרופ׳ עופר יזהר

שיחה עם פרופסור עופר יזהר, מהמחלקה למדעי המוח במכון וייצמן למדע

עופר הוא חוקר מוח יצירתי ומבריק, ואחד הידועים בעולם בתחום של פיתוח מתגים מולקולריים זעירים, המסוגלים להפעיל או לעכב את פעילותם של תאי מוח בעזרת הקרנה מדוייקת של אור בצבעים שונים על התאים האלה. הוא משתמש במתגים הללו כדי להבין כיצד פועלת קידמת המוח, ומה משתבש בה במחלות שונות המשפיעות על מצבים נפשיים והתנהגות. והוא בכלל התחיל את חינוכו כפסנתרן, היה צלם מקצועי, ואת המחקר המדעי שלו עושה בהתמדה ובאורך נשימה .המזכירים את המרתונים שהוא רץ

אנחנו נשמע מעט ממה שעופר עושה במעבדתו, וגם איך הגיע בכלל לחקר המוח, ומה הוא חושב שהיה מתחיל ללמוד היום לתואר ראשון .אילו ידע מראש לאן יתפתח התחום